הדחיינות משתקת, מונעת החלטה, "דוחה את הקץ" וגודעת חלומות, מפיגה אותם

אנחנו דחיינים כי אנחנו מפחדים, מפחדים משינוי
 

שינוי = החלטה/פעולה
 

השבוע שאלו אותי לא מעט על דחיינות, אפילו הציגו לי את היתרונות בדחיית החלטה

התזה אומרת – אדם הדוחה את ביצוע הפעולה , יש לו יותר זמן לחשוב, הוא ינהל את הסיכונים טוב יותר מאדם המחליט מהר והחלטות מהירות הן פזיזות.
 

קצב קבלת ההחלטות בחיים, אינו עוסק בדחיינות. השאלה האם הן בכלל מתקבלות...
 

הביטו סביב, תראו מה הקורונה מציפה, מה היא מביאה לנו חוץ ממחלה, מוות, מדון ושנאה.

הקורונה היא השינוי הגדול ביותר שחוותה האנושות ב-100 השנים האחרונים ואנחנו לא אוהבים שינוי.
 

מערכות היחסים שלנו מאותגרות כל הזמן, דחיינות לא תשפר אותן ותביא ניהול סיכונים טוב יותר. סביר להניח כי ההחלטה לא לטפל במשבר במערכות יחסים, תוביל להחרפה ביחסים. ואם לא בטווח הקצר, זה יתפוצץ שוב.
 

הדחיינות היא מחלה קשה, היא נשענת על "תפיסות" שלמות שאנו ממצאים לעצמנו בכדי לא להתמודד עם המצב

אני פוגש בעלות ובעלי עסק אמיצים! נלחמים על פרנסתם (גם אם היא טובה) ונאבקים בדחיינות הרוצה למנוע קבלת החלטות. כולנו רוצים להצליח, קשה להצליח שדוחים ודוחים ומסבירים שלא ודוחים ומסבירים שאחר כך ודוחים...
 

אני רודף אושר. רודף את האושר בחיי ומשיג אותו, רודף את אושרם של אחרים ועושה כל מה שיכול לסייע להם לחוות אושר. אני רואה אנשים מוצאים ידיים מהכיסים וחווים אושר, מתמקד בזה.
 

הרצון לחוות הצלחה הוא משהו מאוד עמוק בנפש האדם. אנו רוצים כי הזוגיות שלנו תצליח, לא רק תתקיים, אנחנו רוצים להצליח במקום העבודה, לא רק להגיע אליו, אנו רוצים להצליח.
 

ההצלחה מחייבת תנועה, התנועה היא אחת התרופות לגמילה מדחיינות
 

אל תדחו אושר
 

"אין אתה יכול לעלות בסולם ההצלחה כשידיך נתונות בכיסים"