כמה זמן המתנתי לרגע הזה. האמת, כבר שנה שאני חולם על יום הפרישה, על החופש ועל המשפחה שתזכה ליהנות ממני.
איזה כייף, זה קורה ממש עכשיו. אני הולך לסדנאות פרישה שהארגון מארגן לנו, אני יודע בדיוק מה אני רוצה מעצמי, ברור לי שאצליח בחוץ.
נו מה? עם ניסיון כמו שלי. הכנתי לעצמי את "רשימת החלומות" ואני הולך לממש אותה עד החלום האחרון, ממש ככה, מיד מתחיל, אתם תראו, אני בדרך אל האושר!!!
חלק אחר באוכלוסיה מגיע לגיל פרישה ממקום עבודתו. המגזר הציבורי, החברות הגדולות ויתר הפורשים עפ"י חוק.
היות ותוחלת החיים עולה כל הזמן, בקפיצות גדולות, עולה אחוז היוצאים לפרק עבודה נוסף – קריירה שנייה – הסיבות לכך רבות: אנשים בריאים וחזקים גם באמצע שנות השישים והשבעים לחייהם (והפורשים בגיל צעיר יותר, במיוחד), המצב הכלכלי שאינו מאפשר להישען רק על גמלת הפנסיה (יוקר המחיה), הרצון להיות בתעסוקה, לא להשתעמם ועוד.
יש הבוחרים שלא לעבוד לאחר הפרישה ומבקשים למצוא לעצמם נתיב להגשמה אישית במגוון רחב של תחומי חיים ויש שממש לא יודעים מה לעשות.
הפרישה ממקום העבודה ניראית מבחוץ כאושר אחד גדול - זו האמת, זה אכן רגע של אושר. יחד עם האושר, מגיעים גם הפחדים, החששות והדילמות.