חלק לא מבוטל מאוכלוסיית העובדים במדינת ישראל חווה במהלך שנות עבודתו התמודדות מורכבת ומאתגרת הנקראת קריירה שנייה.

"הקריירה השנייה" נכונה למצבים בהם עובדים במערכת הביטחון, מערכת החינוך והמוסדות להשכלה גבוהה, מערכת הבריאות והגופים הגדולים במשק כגון בנקים, חברות הביטוח, חברות היי-טק גדולות, חברות המסחר והתעשייה ועוד, נדרשים לפרוש ממקום עבודתם במועד המתוכנן או כפרישה מוקדמת. לאלה הפורשים בגיל צעיר מגיל הפנסיה משולמת גמלה עד הגיעם לגיל הפנסיה. למרות זאת, מדובר בתהליך מורכב מאוד.

המכנה המשותף בין כולם הוא עבודה של עשרות שנים באותו מקום, כשכירים.
בחרתי לייחד מאמר זה לפורשים ממערכת הביטחון, אוכלוסייה אליה אני משתייך ומוכרת לי היטב.יש לציין כי רבים הם קווי הדמיון בין אוכלוסיית פורשי מערכת הביטחון לבין כלל האוכלוסיות כאשר המייחד אותן הוא גיל הפרישה (43-47) ותהליכי הפרישה שהארגון ממנו הם פורשים מבצע עבורם.

איזה רגע של אושר זה...אחרי שנים רבות שאומרים לך מה לעשות, שאתה נמצא בתוך מקום עבודה מסודר, יש משכורת בזמן, יש ימי חופשה, יש שי לחג, יש שוברים, יש יציבות, את/ה יוצא/ת לדרך חדשה ויכול/ה לעשות מה שרוצה.

השירות הצבאי הוא שירות מאוד תובעני, המאפיין הבולט בו הוא הטוטאליות של המחויבות לארגון. מצד אחד, הוא מעניק לך מקום להתפתח, לצמוח באופן אישי, להיות חלק ממשהו גדול ממך, מלא בערכים ועשייה למען האחר. מצד שני הוא חממה (וטוב שכך). הארגון מטפל בך בכל מה שאתה צריך (כמעט) ונותן לך חופש לעבוד. יש שכר בזמן, יש רפואה, יש חופשות סדורות, יש תנאי שירות ועוד ועוד. מאפיין ייחודי לשירות הצבאי הוא שחלק לא מבוטל מן המקצועות שאתה עוסק בהם בצבא אינם מקצוע שיכול לשרת אותך באזרחות. גם אלה שכן יכולים לשרת אותך בעתיד, דורשים התאמות, הכשרות נוספות ורכישת יכולות חדשות.

הרשו לי בבקשה להשאיר מחוץ למאמר זה את הדיון הציבורי על שירות הקבע על כלל המשמעויות שלו. אומר רק שמי שחושב שאנשי הקבע הם "אוכלי חינם" מוזמן לבוא להחליף אותם, אחריי 25-27 שנים יוכל לומר מה דעתו. עד אז, לא שואלים אותו.

ואז מגיע יום הפרישה...איזה כייף, סוף סוף אפשר לעשות מה שרוצים, יש בטחון כלכלי, יש מגוון הצעות בחוץ, יש רזומה עשיר והכל נפלא.
האמת, זה די נכון. ובכל זאת, מדובר בתהליך רגיש מאוד ומורכב. יש דברים שאוכלוסיה זו לא ידעה ולא פגשה (באמת) מעולם והיא נדרשת להכיר – עצמאי/שכיר, קורות חיים, היכולת להציע את עצמי, היכולת להגיד במה אני טוב/ה, היכולת להתמודד עם תחרות שעוסקת גם בכסף (גובה שכר והיקף משרה). כל אלה הם נושאים מוכרים יותר או פחות, צפויים יותר או פחות.

אך מתחת לפני השטח מלווה תהליך הפרישה באתגר עצום שנסתר מהעין. מתח עצום וחרדות רבות מלווים אוכלוסיה זו במשך זמן רב (שנה לפני ולעיתים גם שלוש שנים אחרי). רבים שואלים את עצמם האם מה שהייתי טוב בו במשך שנים הוא מה שאני רוצה לעשות בשנים הבאות?, האם אצליח באזרחות?, האם אדע להיות אבא או אמא מקרוב כפי שהיית שנים מרחוק? אייך אוביל את השינוי בחיים שלי, הרי התכוננתי לזה זמן רב.

אין אמת אחת לתשובות לשאלות האלה, יש לי תובנה אחת שיכולה לסייע לכולם- רק אתה ואת יכולים להוביל את השינוי בחיים שלכם, רק אתם תדעו מה טוב לכם.
ניתן להוביל את השינוי מתוך חופש הבחירה, מתוך עוצמה של הוקרה על מה שעשיתי ופתיחות לרכישת ידע חדש אשר יסייע לי בהמשך.

כדי שזה יקרה נכון ומדויק כפי שאתם רוצים, כדי שההחלטות יהיובאמת בידיים שלכם, כדי שתדעו לייצר את איכות החיים שלכם ומשפחתכם, אני מזמין אתכם להוביל את השינוי.
שינוי הוא מנוף עצום לצמיחה, אם רק נדע לפעול בו נכון, אם רק נעשה פעולה אחת נכונה בהתחלה - נפתח לעזרה או לעצה של האחר.
אם אתם חושבים על היום שאחרי, אם אתם בני הזוג של אלה שחושבים כיצד יובילו את השינוי... זה הייעוד שבחרתי לעצמי בחיים, אני כאן בשבילכם או בשבילם. עשיתי זאת אחרי שנתיים של הובלת השינוי בחיי, שינוי שהופך לצמיחה אדירה בימים אלה.