כמה זמן המתנתי לרגע הזה. האמת, כבר שנה שאני חולם על יום הפרישה, על הקריירה השנייה ועל המשפחה שתזכה ליהנות ממני.

איזה כייף, זה קורה ממש עכשיו. אני הולך לסדנאות פרישה שהארגון מארגן לנו, אני יודע בדיוק מה אני רוצה מעצמי, ברור לי שאצליח בחוץ.

נו מה? עם ניסיון כמו שלי. הכנתי לעצמי את "רשימת החלומות" ואני הולך לממש אותה עד החלום האחרון, ממש ככה, מיד מתחיל, אתם תראו, אני בדרך אל האושר!!!

בזמן האחרון אני שם לב למשהו מוזר. כולם אומרים לי שאני טוב, כולם אומרים לי שאני צריך לעשות ככה וככה ולעבוד בעבודה כזו או כזו ולהקים את העסק הזה ולהתנדב בארגון הזה והאמת, לא חשבתי שזה יבלבל אותי אלא ידרבן אותי. שמתי לב שזה ממש מבלבל אותי. אני כל כך רוצה להגשים את החלומות שלי שחבל על כל שנייה, חייבים להתחיל כאן ועכשיו!

רגע, מה יהיה עם הבית? שנים שלא הייתי שם באמת. וגם אם הייתי, זה היה בתוך תבנית מאוד מוכרת לי ולהם. מה עכשיו? מי נגד מי כאן?, מה כללי המשחק במגרש הזה שנקרא " המשפחה שלנו".
יש לי קצת חופש, אולי אקח זמן לחשוב קצת מה באמת הדרך אל האושר שלי...בעצם, מה בעיני זה אושר???

חבר שלי אמר לי שמשרה בכירה עם שכר גבוה ותנאים נהדרים, אפילו המון אחריות, זה ממש אושר "בול בשבילך". אפשר לעשות המון דברים יפים עם הכסף, המון חו"ל!!! ואני אוהב חו"ל. לא יודע...זה מתאים לי?

חבר אחר סיפר לי על העסק שפתח. הוא השקיע סכום מכובד ועכשיו יש לו חנות והוא שם. הוא מוכר והוא עושה כסף. האמת, הוא נכנס הביתה כל יום בשעות מאוחרות ואת זה כבר עשיתי המון שנים...לא יודע, זה לא אני/זה כן אני.

המונולוג המצורף כאן הוא נחלתם של רבים מאוד מהעובדים במגזר הציבורי (לא רק) המגיעים לגיל הפרישה בדגש על עובדי מערכת הביטחון, הפורשים בגיל צעיר יחסית. גם עובדי מערכת החינוך, המשטרה,השב"ס ומערכת הבריאות, הפורשים בגיל מבוגר יותר מגיעים לצומת דומה. יש להם עוד שנים של הגשמה עצמית וגם בגיל 65 יש המון דילמות.
אז מהי הדרך אל האושר שלנו, מה נכון לנו ולא לאחר, איך נדע מה לעשות, איך נתמודד עם התקופה המבלבלת הזו, המלחיצה הזו, אך עם המון הזדמנויות נהדרות.

ניתן להוביל את השינויים האלה בצורה שתאפשר לנו לחיות מתוך בחירה ולא מתוך אילוץ. ניתן להגדיר מה החלום שלי ואיך אני מגשים אותו וניתן להגיע אל האושר.
צברתי ניסיון רב בנושא זה בשנים האחרונות, הן כפורש והן כמלווה ומאמן רבים בתהליכי פרישה. אני באמת מבין אותם ויודע כמה זה מורכב.

מספר נקודות שאני מציע לקחת בחשבון בתהליך הפרישה

• קבלה- קבלו את התהליך, תנו לו להיכנס, אל תהדפו אותו, זה לא יעזור, הוא שם. הפנימו באמת כי זה תהליך שייקח לכם זמן. כמה זמן?, לא יודע, כל אחת ואחד חווים את זה אחרת. זה גם לא חשוב כמה זמן זה ייקח, חשוב מה יקרה שם ומי ישפיע שם.
  
  
• שחרור – שחררו את מושכות השליטה המאוד מוכרות לכם. אפשרו לעצמכם ללמוד משהו חדש, אפשרו לעצמכם לטעות. תנו לחוסר וודאות מקום לגיטימי בחיים. לא חייבים לדעת הכל כאן ועכשיו ולא כל מה שרציתם אתמול חייב להתגשם מחר.
  
  
• הרבה קפה, אבל אחרת – בתקופה הקודמת לפרישה ובמיוחד בחופשת הפרישה עצמה, משימתכם אחת- הגדילו את כמות כוסות הקפה שאתם שותים עם אנשים אחרים במטרה ללמוד. המטרה היא למידה ופתיחות. גם אם יש לכם כיוון וגם אם אין לכם כיוון, שבו עם אנשים שונים שאתם מכירים, סגרו את הפה והקשיבו. הקשיבו היטב, תלמדו, תשאלו, תרשמו ותזכרו – זה מידע נקי ומזוקק שהיה נכון להם, לרצונות שלהם ועבורכם הוא בחזקת מידע בלבד. מה נכון לכם זה כבר עניין אחר.
  
  
• חופש/זמן – מי מכם שזכאי לחופשת פרישה ע"ח המעסיק זכרו היטב – תוחלת החיים עולה.אתם יוצאים למספר חודשי חופשה ולאחריה יש עוד 15-20 שנות עבודה. ימי החופשה שצברתם או קיבלתם יקרים יותר מעלותם לאלה שרוצים לפדות אותם. ההסתגלות דורשת זמן, תנו אותו לעצמכם, עד הסוף, תנוחו, תבלו, תלמדו ואז...צאו לדרך אל האושר.
  
  
• עזרה- עקשנים אנחנו הפורשים. אחרי כל כך הרבה שנים אנחנו כבר "יודעים הכל" על החיים ובכלל. אז זהו שלא. קחו עזרה, תתייעצו ותשתפו, מותר לעשות טעויות, אך אם אחר כבר טעה שם, מדוע שלא נלמד ממנו.
  
  
• ועוד עזרה אחת – התהליך ישאב מכם אנרגיות רבות. בתקופת הפרישה אנו נדרשים לתעצומות נפש רבות מאוד בכדי להכיל את כל השינויים הרבים הכרוכים בפרישה ממקום עבודה לאחר שנים רבות. לעיתים יש לכך השפעות קשות מאוד על הסביבה המשפחתית וגם עליכם באופן אישי. חרדות, פחדים, מריבות עם כולם ועוד. מצאו את המסלול הנכון להתחזק ולקבל סיוע מנטאלי מאדם שאינו חלק ממעגל הקרובים לכם. אדם שיהיה מאוד קשוב לכם אך לא ינסה לבחור מה טוב לכם, אלא רק לתת לכם מקום לפרוק את מה שצריך לפרוק וכלים להתחזק היכן שצריך חיזוק. הקרובים שלכם אוהבים אתכם יותר מידי בכדי שיהיו מסוגלים לעשות זאת. יש בעלי מקצוע שיכולים למנוע מכם סבל, כאב וכעס רב. תהיו רציניים!, תעזרו בהם.