phone, phone, contact, telephone, support, call
052-9453085
..

הספסל בשרונה


היי, איפה אתה בצהריים?, יש לך שעה בשבילי? (בדר"כ הודעת טקסט)

בוודאי אני עונה, אני נמצא באזור, בוא ניפגש.

על הספסל בשרונה נשאלות השאלות האמיתיות בפעם הראשונה.

תגיד, איך התחלת? מה עושים באמת ? הוא שואל, אני נמצא בתהליך הפרישה והולך לסדנאות ואין לי מושג, הוא מתאר את מצבו.
יש שם הרצאות מעניינות אבל...מה אתה עשית? הוא שואל.

אני? אני בעיקר עצרתי. ידעתי כי יש חופשה והבנתי שאני צריך לממש את הטיפ החשוב ביותר שקיבלתי – לצאת לחופש. הייתי חייב לעצור רגע ולאפשר לעצמי להנות, להגשים חלומות קטנים וגדולים והמון זמן לבירור והסתגלות.

תגיד, למה היה לך הכי קשה להסתגל, הוא שואל. אשתך לא נתנה לך ישר מטלות? הוא מוסיף שאלה שמעלה בי ישר חיוך ענק.

אני מביט עליו וכל כך שמח שהוא שואל. סוף סוף אדם מדבר על הדברים החשובים. גם השאלות האם אני מרוויח ממה שאני עושה הן לגיטימיות, אך כאן, אני מוצא אדם עם פחדים והפחד מאוד לגיטימי בתהליך הפרישה, הוא שם. לעיתים אנו נוטים להחביא אותו עם כל מיני קלישאות אך הוא שם. הוא וחוסר הוודאות נמצאים יחד והם חלק מאיתנו.

אז עניתי לו את האמת. לי באופן אישי היה קשה להסתגל שזה בסדר להיות בלי תוכנית. להבין שיש פרקים בחיים שחוסר וודאות הוא לא בעיה ולא מחלה. הוא טבעי לאדם שעובר שינוי כל כך משמעותי ותפקידי במעלה הדרך הוא, לחפש לי את הנתיב שיקטין את חוסר הוודאות שלי.

הקושי השני היה החזרה הביתה. האמת שהתפקיד האחרון אפשר לי להיות בבית בצורה משמעותית יותר בשנים האחרונות אך עדיין. זה לא אותו דבר. זה משהו בראש.

אז מה עשית? הוא שואל בדריכות יתרה לתשובתי

בעניין חוסר הוודאות הקדשתי פרק זמן ללמידה מניסיונם של אחרים. נפגשתי עם חברים רבים, שאלתי, רשמתי והשארתי הכל פתוח.

בעניין הבית זה היה כבר סיפור שונה. התשובה הקצרה היא חופש לכולם. התשובה הארוכה היא הבנה כי אני צריך לאפשר לסובבים אותי להרגיש כי הם מקבלים אותי באמת, אולי יבקשו מעט דברים שלא ביקשו, אולי יהיו קצת "מטלות".
היות ואופציה השניה היא לצאת בהצהרות כמו "זה חופש בשבילי", "עבדתי קשה כל השנים", בחרתי לשלב.

החלק השני הוא חופש לעצמי ולזוגתי. נסענו עם המשפחה, נסענו לבד, הגשמתי חלומות קטנים כמו לנסוע למשחק כדורגל בחו"ל, נסעתי עם הבת הגדולה לבד...איזה אושר!!!. יצאתי לרוץ בשעות שאנשים עובדים. כן, סתם יום של כיף עם עצמי בחוף הים. ריצת בוקר, כוס קפה, שמש וזמן...זמן מחשבה ותוכניות. וגם הצד השני צריך ליהנות מהחופש. דאג לתת לצד השני טעימה מהו חופש אמיתי, אפשר לו להגשים חלום, אל תיקח הכל לעצמך, סיימתי.

על הספסל בשרונה אני מבלה שעות. פוגש חברים רבים בצומת מאתגרת ומעניינת בחייהם. צומת מוכרת לי היטב. אם יש משהו שאני מודה לבורא עולם וליקום שניתבו אותי, זו הבחירה להיות מאמן מנטאלי. איני יודע איך היה נראה תהליך הפרישה שלי ללא הכלים המנטאליים הנמצאים בארגז הכלים שלי. זה לא אומר שלא חוותי קשיים, אל דאגה. זה אומר שהיו לי יותר אפשריות להתמודד איתם.

"הספסל בשרונה" אינו בהכרח אחד הספסלים במתחם הבילויים הנפלא. הוא מטאפורה לפגישות רבות ושעות רבות שאני משקיע בשיחה והכוונה של חבריי וחברותיי שהגיעו לזמן הפרישה ואיתור אחר הקריירה השנייה.

בבתי קפה, במסעדות, סתם על הספסל, עם נוף כזה או נוף אחר, שם נשאלות השאלות, שם אני מאפשר לאדם לקבל את המקום שלו. הייחודי רק לו.

אסיים עם טיפ אחד מרכזי למאמר זה.

תהליך הפרישה דורש הסתגלות. בכדי לאפשר לכם את ההסתגלות מעניקים מרבית הגופים הגדולים, כמו צה"ל וארגוני הביטחון הנוספים, מערכת החינוך, השב"ס, המשטרה ועוד, חופשת פרישה.

לא משנה מה אורכה של חופשה זו, יש לה תפקיד. אני ממליץ בחום לא לדלג עליה אפילו לא על יום אחד. גם אם יש כבר תוכניות או הצעת עבודה אטרקטיבית אני ממליץ בחום להיות בחופש. כמה זמן? מספר חודשים אם זה מתאפשר.

פדיון ימי חופשה תמורת כמה עשרות אלפי שקלים יכול לסייע כלכלית למשפחה, יכול להוות בסיס לטיול לחו"ל או רכישת רכב. אין לכם מושג כמה יקר מחיר החופש. עלותו גבוהה מהמשכנתא הכי גדולה שתיקחו. ממליץ כי החופשה שקיבלתם תסייע לכם להסתגל לדברים ותהליכים שכסף לא יודע להעניק. הנפש שלכם צריכה זמן להתארגנות. תנו לה חופש.
 
"אם אתה יכול לחלום על זה, אתה יכול לעשות את זה"
                                                                     (וולט דיסני)