phone, phone, contact, telephone, support, call
052-9453085
..

לא היום,מחר! מדוע אנחנו דחיינים

אני יודעת שאני צריכה לשנות ולעשות אבל...
אני יודע שלא טוב לי ככה, בסדר!, אעשה כאשר אחליט.
----------------------------------------
ראשית נעשה סדר מהי הדחיינות עליה אני מבקש לדבר במאמר זה.
לא כל דבר הוא דחיינות, לעיתים סתם לא בא לנו. האמת, זה אפילו כייף. מותר לנו לא לעשות עכשיו משהו כי סתם בא לנו לנוח, עברנו יום עמוס ואפילו מצב רוח טוב אין לנו.

דחיינות אינה עוסקת במקומות הטכניים כגון: "אחליף את הנורה השרופה מחר, אשלים את המשימות שנתן הבוס עוד שעה, אתקשר לבנק מחר כי היום לא בא לי" אלו הן פעולות טכניות שלעתים אין לנו חשק לעשות אותן בזמן המדויק.

דחיינות היא דחיית האושר מחיינו ו"הנחתו בצד" עד לרגע המתאים.
דחיינות היא סוג של מחלה,באיזה אופן? - אסביר
אדם יכול לדחות את אושרו מכל מיני סיבות. גם אם הסיבות טובות, מוצקות וניתן להסביר אותן היטב הן עדיין דוחות את הפתרון – הוא לא מאושר.

אדם לא מאושר לאורך זמן יהפוך לאדם ללא אנרגיה, במצב רוח ירוד. אדם כזה סביר להניח כי יחלה. סתם שפעת, צינון או חלילה תופעות חמורות יותר כמו הפרעות נשימה ועוד סממנים של חולי, ממש חולי פיזי.

ואז הוא ייקח תרופה...ויחזור לעסוק במחסור באושר בחייו ושוב יחלה, ייקח תרופה...ויישאר מתוסכל. העניין הוא, שאת התרופה אנו ניקח כדי להמשיך לא לבצע את מה שצריך לבצע. כלומר, ננסה "להבריא" מהמחלה הפיזית אך הנפש, בפנים...תישאר לא שקטה.
תחשבו כמה מיליוני שקלים יורדים לטמיון במשק הישראלי בגלל הדחיינות.
להערכתי, מאות מיליונים בשנה.

כמה החלטות לא קיבלו אלה שצריכים להחליט?

כמה בעלי עסקים מפסידים כסף כי הם דחיינים? הם לא משקיעים בעסק כאשר נדרש, הם לא עוצרים כאשר נדרש, הם יודעים שהעסק חייב לקלוט עובד אבל...דחיינים!, הם יודעים שצריך להחליף עובד...אבל דחיינים!

כמה אלפי אנשים עובדים באלפי משרות והם לא מאושרים?, כמה סיפורים על צורך קיומי אנחנו מספרים שם כאשר עולה ההצעה "אולי תחליפי מקצוע/מקום עבודה". כאשר אנו עובדים בעבודה ואנחנו לא מאושרים אנחנו לא אפקטיביים, לא מרוצים ולא עומדים בציפיות ואז...פיטורים/מתפטרים.

ועל זוגיות ? כמה דחיינות יש בתוך מערכות יחסים, כמה צער וכמה מחסור באושר נדחקים לפינה לטובת הסברים מפולפלים עד "שהילדים יגדלו".
אנחנו דוחים את השינוי, אנחנו יודעים ומרגישים שצריך, אך חוששים מההשלכות של הפעולה או ההחלטה לשנות.

כלומר, מקור הדחיינות הוא הקושי להתמודד עם השינוי שביצוע הפעולה או ההחלטה החדשה יביאו עמם.

מדוע זה קורה?

אדם דחיין לא כי הוא עצלן, אנו נוטים לעיתים להניח הנחות מקלות ולהסביר כי דחיינות זו עצלנות. אז מהי עצלנות? מדוע לאדם "אין כוח" לעשות את זה? הרי אדם בוגר מבין כי הוא צריך לעשות משהו עם עצמו. גם העצלן ביותר יודע שהוא עצלן. פשוט יש לו הסברים טובים ופרשנות נהדרת מדוע לא עכשיו.
הסיבה המרכזית היא הפחד.

ארבעה פחדים מניעים את האדם – פחד ממוות, פחד מכישלון, פחד מחוסר וודאות ופחד מהצלחה.
דוגמאות עפ"י 3 סוגי פחדים (את הפחד מהמוות נשאיר להזדמנות אחרת)

פחד מכישלון

אדם היודע כי הוא צריך לעשות משהו שנכון לעשותו, ימנע מלעשות זאת כי הוא מפחד מהכישלון. הוא לא מוכן לשלם את המחיר בדרך ואת האכזבה שהוא עלול לחוות כתוצאה מהניסיון – פחד במה, ירידה במשקל, החלפת מקום עבודה, בקשת קידום או הטבת תנאים, פחד קהל (נוכחות ברבים גם ללא עמידה מולם), הקמת עסק, סגירת עסק, גירושים, רכישת מוצר (אולי זה לא מתאים) – אלה הן דוגמאות לפעולות שאנחנו רוצים או צריכים לעשות אך לא מסוגלים להתגבר על השאלה הפנימית העמוקה "ואם זה לא יצליח" או משפט דרמטי שאני פוגש המון "ומה יגידו". הקושי בהתמודדות עם אכזבה הוא לא "הצגה" , הוא באמת קיים וסביר להניח כי הוא נשען על כישלונות עבר שחווינו וכישלונות של אחרים ששמענו או ראינו (התת-מודע).

פחד מאי וודאות

ניתן לחזור על כל אחת מן הדוגמאות בפחד מהכישלון, הייחוד הוא בשיח הפנימי – אני לא יודעת איך זה אז אני לא עושה, אם יסבירו לי מה יהיה אז אעשה, זה טוב או רע?
אנו יוצרים תנאי, או לפחות מבקשים לקבל תשובות, לפני ביצוע הפעולה כי אנחנו לא יודעים אם היא תועיל לנו. אין לנו וודאות בהצלחתה.
אדם לא אוהב להיות במצב של חוסר וודאות, זה מציק, לכן הוא לא מבצע פעולות תחת הכותרת "בוא ננסה, נראה מה יהיה" הוא רוצה לדעת מה יהיה לפני ביצוע הפעולה. הרצון לדעת את התוצאה לפני ביצוע הפעולה מורכב מאוד אך התרגום שלו הוא הפחד.
אי הוודאות נובע גם מאובדן השליטה. אנו אוהבים לשלוט בחיינו ובפעולות שאנו עושים. כאשר משהו לא מוכר לנו, הוא חדש ושונה אנו עדיין לא שולטים בו מספיק טוב כדי לדעת אם זה טוב או רע, יצליח או לא. חוסר הוודאות משתק אותנו.

פחד מהצלחה

מפחיד לא פחות מהפחד להיכשל. דוגמאות בולטות הן התמודדות על משרות בכירות יותר או תפקידים גדולים יותר כאשר השיח הפנימי הוא: "ואז אצליח ואהיה עמוס ולא אמצע זמן לעצמי ולא למשפחה".
יתכן וההצלחה תשים אותנו במרכז תשומת הלב ואז אולי (לכאורה) יראו גם את הנקודות הפחות חזקות אצלנו???...

כך גם בעסקים -  אם נגדיל את העסק נעבוד יותר שעות ונצטרך לתת מענה ליותר לקוחות וכולם ירצו אותי ואני יודעת שאני טובה אז בטוח יהיה "מבול" של לקוחות ואז ואז... טוב, נוותר. אולי עוד כמה שנים".

אז מה עושים עם הדחיינות? איך יוצאים מזה?
כמה צעדים ראשונים

לקיחת אחריות

בתוך השיחה הבלתי נגמרת מדוע אני לא עושה, יש הרבה מאוד הסברים על תפקידה של הסביבה. בגלל הסביבה אני לא עושה. הצעד הראשון הוא התבוננות והתפכחות מהאחריות של הסביבה לטפל בכל מה שאני לא עושה. גם אם הסביבה חושבת הפוך ממני וכתוצאה מכך אני דוחה, זו בעיה של הסביבה, לא שלי. אני לוקח אחריות על עצמי. האדם היחידי אותו אני יכול לשנות הוא אני. אין לנו יכולת לשנות את הסביבה (מזמין אתכם להתפלפל איתי שעות בנושא).

נטרול התנגדויותהאדם השלישי

כאשר אנו בצרה, באופן טבעי ועפ"י רוב, נבקש עזרה מהקרובים לנו. אך תראו איזה אבסורד. הקרובים לנו הם הראשונים שנתנגד אליהם. בני הזוג, ההורים, האחים ואפילו חברי נפש, יציעו משהו –האוטומט שלנו יגיד "לא עושה"! אחת הדרכים לנטרול ההתנגדויות שלנו לסביבה הקרובה אלינו (שב"הפוך על הפוך", מאריכה את משך הדחיינות) היא לפנות לעזרה, עצה, מחשבה לאדם שאינו מקורב מאוד ועדיף לא בן משפחה קרובה, או בן משפחה רחוק הנמצא ביחסים קרובים איתי.
האדם השלישי יכול להיות גם איש מקצוע. כאשר מדובר בדחיינות קשה, זו יכולה להיות התפנית שתשנה מצב. הפניה לאדם השלישי היא למעשה מימוש של הטיפ הראשון – לקיחת אחריות על עצמי.

ניצחונות קטנים

יש כל כך הרבה משפטי העצמה בנושא הזה שאפילו אני המצאתי (באמת) אחד כזה: "עדיף לשכפל הצלחות מאשר לתחקר כישלונות".
הרעיון הוא, כיצד אנו מעלים ביטחון עצמי ומצמצמים את הפער עד למעשה המיוחל שיגמול אותנו מהדחיינות לעשות אותו. התחילו עם פעולות קטנות המקרבות אתכם לביצוע המעשה השלם. לא חייבים להתחיל בדיאטה רצחנית כדי להתחיל להוריד משקל. אפשר להתחיל לשנות הרגליי תזונה שעם הזמן וההצלחה בהם תוכלו להתקדם עוד שלב (ירידה משתי כפיות סוכר בקפה, לחצי כפית).

נקודה חשובה: בתוך תהליך שכפול ההצלחות נדרש לחזק את היכולת לפרגן לעצמנו. אדם שעסוק בהלקאה עצמית לא ידע להעריך ניצחון קטן. אצלו מה שלא 100% הוא לא ניצחון. לכן, העבודה דרך שכפול הצלחות מחייבת גם עבודה על פרגון, על הוקרה.

לסיום, אני מציע להתחיל את השינוי הנדרש עכשיו, השינוי שיביא לכם אושר. אדם מאושר יגשים את עצמו ויגיע לכל המקומות, החלומות והיעדים שהציב לעצמו.

 
"האדם המעוניין בהצלחה,
חייב ללמוד להסתכל
על הכישלון כדבר טבעי
ובלתי נמנע מתהליך
העלייה לפסגה"
(דר' ג'וייס בראוורס)